התמודדות עם התנהגויות מאתגרות של ילדים ובני נוער בימי קורונה - עת לגדול

פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה

מבית עמותת גושן, בליווי רופאים ואנשי מקצוע

/
/
התמודדות עם התנהגויות מאתגרות של ילדים ובני נוער בימי קורונה

התמודדות עם התנהגויות מאתגרות של ילדים ובני נוער בימי קורונה

הימים הארוכים בבית מאתגרים עבור מבוגרים וילדים כאחד. יתכן שאתם מוצאים את עצמכם מתמודדים עם בכי, נדנודים בלתי פוסקים או התפרצויות זעם שכבר מוציאות אתכם מדעתכם. כיצד ניתן לטפל בהתנהגות של ילדכם בצורה בונה?

עקרונות פשוטים לניהול התנהגות של ילדים

ילדים עשויים להגיב לאווירה המתוחה, הלחץ והשינויים בשגרה במגוון רחב של התנהגויות מאתגרות, החל מבכיות מרובות וכלה בהתפרצויות זעם קשות. חלק מן ההתנהגויות האלו אופייניות יותר לשלבים התפתחותיים מסוימים, וחלקן עשויות להיות תגובה למציאות הקשה של התמודדות עם נגיף הקורונה. הדרך הטובה לנהל התנהגות מאתגרת היא למנוע אותה מראש. תגובה בונה יכולה לסייע להפחית את תדירותן של ההתנהגויות המאתגרות, ולמנוע מצב שבו אתם מתגמלים אותן בטעות. 

ישנם מספר כלים שיכולים לסייע לכם כהורים להגיב באופן עקבי ובריא כאשר ילדכם מתנהג באופן מאתגר. עיקרון מרכזי העומד מאחורי רבים מן הכלים האלו הוא עקרון השימוש במשמעת חיובית: הפניית תשומת הלב להתנהגויות שברצוננו לחזק, והפחתת תשומת הלב המושקעת בהתנהגויות השליליות. השימוש בשיטות של משמעת חיובית באופן עקבי מסייע להפחית ולמנוע התנהגויות מאתגרות בטווח הארוך. כך אפשר לעשות זאת:

צרו שגרה קבועה

שגרה מסייעת לבני המשפחה להתנהל בצורה חלקה, כיוון שכל אחד יודע מה הוא ובני הבית האחרים עושים, מתי ובאיזה אופן. ילדים זקוקים במיוחד לשגרה המכוונת את התנהגותם ומעניקה להם בטחון. קבעו זמנים לארוחות, למשחק, לתפילות, למקלחות ולשינה. לילדים גדולים יותר קבעו זמנים גם ללימוד, לשיחה עם חברים או למנוחה. שוחחו עם הילדים על השגרה שקבעתם, וחשבו על אלו חלקים בשגרה המשפחתית ילדכם יוכל לקחת אחריות. בתקופה זו, המאופיינת בחוסר יציבות, שגרה הינה חשובה במיוחד כדי לסייע לילדים להתמצא בסדר היום, לנוע בקלות רבה יותר מפעילות לפעילות ולמנוע משברים הנובעים משעמום. ביסוס שגרה אף יסייע לכם לזהות את הצרכים של ילדים צעירים ולהימנע ממצבים של רעב או עייפות, שיכולים להוות טריגר להתנהגויות מאתגרות רבות.

נסחו כללים משפחתיים

בנוסף לשגרה הקבועה, תוכלו לנסח יחד עם הילדים כללים משפחתיים, שיאפשרו לבני הבית להסתדר אחד עם השני תוך שמירה על הכבוד והצרכים של כולם. השימוש בכללים בהירים ועקביים עוזרים לילדים מגיל שלוש ועד לגיל ההתבגרות ללמוד גבולות ולקבל אחריות על התנהגותם. כללים יעילים כוללים ניסוח ברור לגבי ההתנהלות הרצויה, תוך קביעת התוצאות להפרתם. הם מבהירים לילדכם למה אתם מצפים, ומסייעים לכם לזכור למה לצפות ולמה להגיב. באופן זה, הם תומכים בהתנהלות שלווה ומסייעים במניעת התפרצויות, מריבות או פגיעות בין הילדים. השתמשו בכללים כדי לסייע לילדים צעירים לזכור מהי ההתנהגות המצופה והמקובלת בביתכם. התאימו את הכללים לצרכים המשתנים של בני הנעורים, תוך הקשבה ודיון משותף, בכדי לסייע להם לפתח משמעת עצמית ואוטונומיה. 

השתמשו בשבחים ותגמולים

לא ניתן להפריז בחשיבות השימוש בשבחים כאשר רוצים לשנות התנהגות מאתגרת. היחס הרצוי הוא שישה שבחים על כל ביקורת שנאמרת לילדכם. קל להיכנס למלכודת ולהגיב רק להתנהגות שאינכם אוהבים. חפשו זמנים שבהם הילד מתנהג באופן שאתם אוהבים, גם אם מדובר בהצלחה קטנה, ונסו לתפוס מיד את תשומת לבו. השתמשו בשבח כדי לתאר במדויק את מה שאתם אוהבים בהתנהגותו של הילד. ניתן לשבח גם מאמצים ולא רק הישגים, על מנת לעודד את ילדכם להמשיך ולהתאמץ יותר בעתיד. חזקו באמצעות השבחים גם עמידה בשגרה או בכללים המשפחתיים: שבחו את הילד הצעיר על כך שהצליח להפסיק את המשחק ולהיכנס למקלחת, ואת הנער על כך שעמד בשעת השינה שנקבעה בעצמו. גם אם נראה שבני הנוער אינם תלויים בכם עוד, הם עדיין זקוקים לאישורכם. לעתים, לאחר התנהגות חיובית, ניתן אף להשתמש בתגמולים (תוצאה חיובית או פינוק קטן שתעניקו לילדכם).

צרו הסחות דעת

שיטה טבעית ומשמעותית להתמודדות עם התנהגות מאתגרת, בפרט בגילאים צעירים, היא השימוש בהסחת דעת. הפניית תשומת הלב והעניין של ילדים יכולה למנוע התפתחות של מצבים המובילים להתנהגות מאתגרת. כאשר אתם שמים לב שילדכם נעשה מתוסכל או חסר סבלנות, התערבו לפני שהדברים מתחילים להתדרדר. הציעו לילדכם משחק או פעילות חדשה, למדו אותם משהו חדש על הצעצוע שהם מחזיקים. ניתן לנסות גם לשנות מקום, לקחת את ילדכם לחדר אחר כדי שיוכל להתעניין בדברים חדשים. בגילאים בוגרים יותר ניתן לשנות את נושא הדיון או להציע לילד לעשות משהו אחר.

עונשים- זה הכרחי?

עונש הוא תוצאה שלילית על התנהגות לא ראויה או הפרה של הכללים, במטרה להבהיר שזוהי אינה התנהגות מקובלת. כאשר משתמשים בענישה, חשוב שהקשר בין ההתנהגות ובין ההשלכה השלילית יהיה ברור: לדוגמה, כאשר הילד מסרב להיכנס לאמבטיה כשביקשתם, ניתן לומר לו שכך לא יספיק לשמוע סיפור לפני השינה. כאשר אין תוצאה טבעית או הגיונית למעשה, ניתן לשלול זכויות יתר, כגון מאכל טעים או שיחת טלפון עם סבתא. כלי נוסף שיכול לשמש בתגובה להתנהגות לא רצויה הוא פסק זמן – בשיטה זו מרחיקים את הילד לאזור שהוגדר מראש (יש לבחור חלל בטוח ופנוי ממשחקים), ומונעים ממנו תשומת לב למספר דקות. חשוב מאוד לזכור ששימוש בענישה הינו יעיל רק כאשר הוא מאוזן באמצעות כלים של משמעת חיובית, מתן שבחים ואווירה חיובית, המלמדים את הילד מהי ההתנהגות הרצויה. 

חשוב להשתמש בענישה מכל סוג – תוצאה שלילית או פסק זמן – רק כאשר אתם רגועים, ולא מתוך איבוד עשתונות ושליטה. אם אתם לחוצים או כועסים, נסו לנשום עמוק כדי להירגע לפני שתגיבו. אם זה לא עוזר – צאו מהחדר וקחו הפסקה כדי לחזור לשליטה. כאשר הורים צועקים ומאיימים, ההתנהגות המאתגרת נוטה לחזור על עצמה. לעולם אל תשתמשו בעונש פיזי, כמו מכות, סטירות, או צביטות. עונש שכזה עלול לפגוע בילדים וללמד אותם שפתרון פיזי הוא מקובל.

התנהגויות מאתגרות בשלבים התפתחותיים שונים

תינוקות: בכי מתמשך

תינוקות מתקשרים באמצעות בכי, אולם עשוי להיות קשה במיוחד להבין מדוע התינוק שלכם בוכה ומה ניתן לעשות כדי להרגיע אותו. תינוקות בוכים כשהם רעבים או עייפים, כאשר קר להם או חם להם, כשהם פוחדים, כשמשהו מכאיב או מפריע להם, או כשהם זקוקים לחום ואהבה. אם התינוק שלכם בוכה זמן ממושך, אתם עשויים להרגיש לחוצים מאוד. יתכן שתגלו שישנן שעות שבהן התינוק נוטה לבכות יותר, למשל בשעות אחר הצהרים. כאשר מטפלים גם בילדים גדולים יותר בבית, התמודדות עם בכיו של התינוק עלולה להיות מאתגרת במיוחד.

מה אפשר לעשות?

  • ראשית, זכרו שלעיתים תינוקות חשים את המצוקה שלנו, ההורים ונותנים לה ביטוי בבכי.
  • נסו לבחון האם יתכן שהתינוק שלכם:
  • רעב (כמה זמן חלף מאז הארוחה האחרונה?)
  • עייף (האם הוא קרוב לשעת השינה שלו?)
  • אינו נינוח (האם החיתול מלא? הבגד לוחץ עליו? או אולי הוא נמצא באותה התנוחה כבר זמן מה?). 

שגרה קבועה תסייע לכם לזהות בקלות את זמני ההאכלה וההרדמה, ולהכיר טוב יותר את ההבדלים בין סוגי הבכי השונים.

  • אם אינכם מצליחים להרגיע את התינוק נסו להשתמש בתנועה, על גבי מנשא או בעגלה. מנשא יאפשר לכם גם להשאיר את הידיים פנויות לטיפול בדברים אחרים.
  • אם אתם מרגישים שאינכם יכולים לשאת עוד את הבכי, בקשו עזרה ממבוגר אחר או הניחו את התינוק במקום בטוח וקחו הפסקה קצרה. לעולם אל תנערו תינוק בוכה. מעט בכי לא יזיק לו, אפשרו לעצמכם לנשום ולחזור לשליטה.
  • אם אתם חוששים שהתינוק אינו מרגיש טוב או סובל מכאבים, או אם בנוסף לבכי מופיעים סימפטומים נוספים כמו התייעצו עם רופא הילדים.

פעוטות: תקופת השיא של התקפי הזעם 

בגילאי שנה וחצי עד שלוש, 90% מהילדים עשויים לחוות התקפי זעם, לעתים באופן יומיומי. התקף זעם עשוי להיות תגובה לתסכול או למצב שילדכם מרגיש שהוא אינו מצליח להתמודד אתו. בגילאים אלו ילדכם אינו מצליח עדין לתקשר את רצונותיו וצרכיו באמצעות מילים, ומיומנויות ההתמודדות שלו עם רגשות רעים עוד לא מפותחות. התקף זעם הוא התפרצות כעס שעלולה לכלול בכי, צרחות, השתטחות על הרצפה, הקשתה של הגב, בעיטות, שבירת חפצים, ובקרב חלק מן הילדים אף עצירת נשימה. כאשר ילדים לחוצים, עייפים, רעבים או נמצאים במצב של גירוי יתר, הם מתקשים אף יותר להתמודד עם תסכולים כך שהתקפי הזעם עלולים להיות תכופים וקשים יותר. כמו כן, יש ילדים בעלי מזג שנוטים לחוות יותר התקפי זעם מאחרים.

על מנת למנוע התקפי זעם או לנסות להפחית את עוצמתם, נסו את הפעולות הבאות:

  • נסו לצמצם מצבים של רעב, עייפות או גירוי יתר. 
  • שימו לב כשהתסכול מתחיל להצטבר ונסו להתערב: השתמשו בהסחות דעת – הציעו לילדכם צעצוע חדש או פעילות מרגיעה, שנו אווירה או מיקום.
  • נסו לזהות טריגרים להתקפי זעם ולתכנן מראש כיצד תתמודדו עמם; הפחיתו אתגרים ותסכולים, חשבו מה יכול להקל על ילדכם.
  • העניקו שבחים ותמריצים כאשר ילדכם מצליח להישאר רגוע – הגיבו בהתלהבות כשהוא מתמודד בהצלחה עם תסכול.

כיצד להגיב כאשר התקף הזעם מתרחש?

  • הישארו רגועים, פעלו באיטיות ושמרו על טון נמוך ורגוע. כעס עלול להחמיר את המצב.
  • התעלמו מההתנהגות של ילדכם, אל תביטו בו או תדברו אליו עד שהתקף הזעם יעבור. התייחסות להתקף הזעם עלולה להעביר את המסר שכך הוא מצליח לקבל את תשומת הלב שלכם.
  • ודאו שילדכם אינו משיג את מבוקשו בגלל התקף הזעם: אם החלטתם שכעת הזמן להפסיק את המשחק, התעקשו על כך בעדינות, הרחיקו את המשחק והניחו אותו במקום שלא יוכל להגיע אליו.
  • הגיבו באופן עקבי על מנת שהבעיה לא תחמיר.

ילדים: כשלא מפסיקים לנדנד

כשילד אינו מקבל "לא" כתשובה וממשיך לנדנד ולבקש דברים שהוא לא יכול לקבל, זה מתיש. לעתים הנדנוד עובד; הורים מתקשים לעמוד בסירוב לאורך זמן, בפרט כאשר הם חוששים שהסירוב יגרור יללות או התקף זעם, ואילו הסכמה תסב לילד עונג מיידי. גם אם אתם יודעים שהתעלמות מהנדנוד תגרום לו להיפסק בסופו של דבר, אתם עשויים להרגיש שקשה מאוד לעשות זאת. אולם כאשר ילדכם יודע שהנדנוד הוא דרך יעילה להשיג את מה שהוא רוצה, הוא עלול להציק ולנדנד לעתים קרובות וממושכות יותר. אז כיצד ניתן להפחית את תדירות הנדנודים?

  • קבעו מראש כללים כשאתם יודעים שיש סיכוי גבוה שהילד ינדנד לכם. למשל, החליטו מראש על מספר הספרים בהם הילד יוכל להסתכל או שאותם יוכל לקרוא, והבהירו מה תהיה התגובה במידה ואכן ינדנד שהוא רוצה שיקריאו לו "רק עוד סיפור אחד".
  • השתמשו בשבחים כאשר הילד עומד בכללים או מפסיק לבקש כשאתם מסרבים. הראו לו ששמתם לב לכך ותנו לו תמריצים חיוביים, לדוגמה: "אני ממש גאה בך שעזרת לי לסדר את הקניות מבלי לבקש לאכול כעת את הממתקים שקניתי לחג!" או "התנהגת באופן ממש בוגר עכשיו כשאספת את המשחק, יהיה לנו זמן לשבת יחד ולקרוא סיפור קצר !"
  • הבהירו שלא תשקלו את הבקשה כשילדכם מנדנד, מיילל דורש או מאיים. אל תשיבו "כן" או "לא" עד שתהיו מרוצים מהאופן שבו הוא מבקש.
  • אמרו "לא" רק כשאתם מתכוונים לכך – ואז עמדו בו.  
  • אל תתפתו להיכנע בעקבות התקפי זעם או התפרצויות בכי – זכרו שכך אתם עלולים לחזק התנהגויות שליליות. אם זה לא עוזר, נשמו עמוק והתעלמו מהתנהגותו של ילדכם. במידת הצורך, תוכלו להיעזר בפסק זמן על מנת שיירגע.

בני נוער: ניהול עימותים

בגיל ההתבגרות סביר להניח שתיקלעו עם ילדכם לעימותים לעתים קרובות יותר. כחלק ממסעו לעצמאות ולאוטונומיה, ישנן יותר ויותר אי הסכמות בינכם. זהו תהליך טבעי ובריא, ועימותים הם חלק בלתי נפרד מקשר קרוב ויכולים אף לחזק ולהעמיק את מערכת היחסים שלכם עם ילדכם. עם זאת, עימותים רבים מדי עלולים להגביר את רמת הלחץ של בני המשפחה. מיומנויות לניהול עימותים יסייעו לכם להתמודד באופן יעיל וללמד את המתבגרים כישורים חשובים לחיים: 

  • בחרו את הקרבות שלכם. אל תעמתו על דברים קטנים, וותרו על השליטה לפעמים ושמרו את האנרגיה לנושאים החשובים באמת, כמו בטיחות ובטחון. 
  • נסו להיזכר בעצמכם בגיל ההתבגרות, כדי להבין טוב יותר את נקודת המבט של ילדכם ואת הקושי שלו לראות את התמונה המלאה.
  • דברו כאשר שניכם רגועים ומסוגלים לנהל דיון באווירה נעימה, ולא תוך כדי כעס. צרו קשר עין, הקשיבו והקפידו להתייחס לילדכם ברצינות ובכבוד.
  • אם איבדתם שליטה לרגע או הגבתם בחומרה – אל תהיו קשים עם עצמכם, זה טבעי וקורה לכולם. פשוט התנצלו ונסו להתחיל מחדש. 
  • תנו לו לדבר, חכו שיסיים, והיו פתוחים לנקודת המבט שלו. כדי שילדכם יוכל לשוחח אתכם בפתיחות, תצטרכו להיות מוכנים להתמודד עם רגשותיכם גם כשאתם שומעים דברים שלא מוצאים חן בעיניכם. לא חייבים להגיב באופן מיידי, אפשר לחזור ולשוחח לאחר שחשבתם וגיבשתם דעה. 
  • חשבו מראש מה תרצו לומר לו והסבירו את דעתכם בצורה פשוטה וקצרה.
  • דברו על רגשותיכם ואמרו לילדכם בכנות כיצד ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. כך ילדכם יוכל להבין שאתם דואגים לו, עכשיו ובעתיד. 
  • היו מוכנים להתפשר. נהלו עם ילדכם משא ומתן ולמדו אותו שפשרה היא דרך ראויה לפתרון עימותים.
  • כאשר אתם אומרים "לא", עשו זאת ברוגע, מתוך הבנה ובכבוד לילדכם ולרצונות שלו. אמרו: "אני מבין שאתה מאוד רוצה לצאת לרכב על אופניים, אך כרגע אין דרך לעשות זאת בצורה בטוחה. בינתיים התשובה היא לא".
  • אפשרו לילדכם להביע אכזבה ולשחרר קיטור, תנו לו את המרחב שהוא צריך.
  • בדקו מאוחר יותר אם הוא מעוניין בעזרתכם כדי להירגע, אך אפשרו לו להתמודד בעצמו אם הוא מעדיף זאת.
  • אם ילדכם מביע כעס בעוצמה, קחו כמה דקות הפסקה כדי שהרוחות יירגעו. הקשיבו לו והראו לו שאכפת לכם מרגשותיו. נסו להישאר בנושא העימות, ולא לגלוש לנושאים אחרים.
  • אם מתבגר הופך לאלים – פוגע ברכוש, מדבר במילים קשות או מאיים, הציבו גבול והעבירו מסר ברור שזוהי אינה התנהגות מקובלת. אמרו לו שלא תדברו איתו כשהוא במצב כזה, אך תשמחו לפתור יחד איתו את הבעיה כשיירגע. וודאו שהוא יודע שיהיו תוצאות להתנהגות שלו. הקפידו לשמור על רוגע ולשמש דוגמה אישית של ויסות וניהול כעסים.

טפלו בעצמכם

הורות יכולה להיות עבודה קשה מאוד, בעיקר בתקופה זו המאופיינת במתחים ובאינטנסיביות חריגה עם הילדים. תנו לעצמכם זמן, טפלו בעצמכם ודאגו לקבל מזון בריא, פעילות גופנית ומנוחה. אם אתם מרגישים שההתמודדויות מציפות אתכם מדי, אל תהססו לפנות ולבקש עזרה מקצועית.

עוד מאמרים שיעניינו אותך:

כך תפיקו את המיטב מהתקופות הטובות ותתמודדו עם התקופות הרעות
אם אתם מודאגים מהשפעה של כאלה, הנה כמה דברים שאפשר לעשות
כיצד לזהות את סימני הטראומה ולעזור לילדכם מיד לאחר אירוע טראומתי
אתר האינטרנט 'ילדודעס' הוקם ע”י עמותת גושן, במטרה להוות מרכז ידע הכולל מאמרים וכלים, שמטרתו לספק ידע ומידע מקיף ונגיש להורים ולאנשי מקצוע העובדים עם ילדים.

כל הזכויות שמורות לעמותת גושן 2020

ברוכים הבאים
לפורטל 'עת לגדול!'

מומחי 'עת לגדול' בליווי רופאים ואנשי מקצוע מובילים,
כאן עבורכם עם כל התשובות, הידע והמידע העדכני ביותר!

התפתחות, התנהגות, בריאות ואתגרים יומיומיים – של תינוקות, פעוטות, ילדים, בני נוער ושלכם ההורים.

התוכן בפורטל מתעדכן בקביעות, כך שתוכלו בכל ביקור ב'עת לגדול' ליהנות ממידע חדש ורלוונטי.

מעוניינים להתעדכן כל פעם בחדשות הפורטל?

השאירו פרטים ותוכלו לקבל לתיבת המייל האישי שלכם את הסרטונים, הטיפים, המאמרים המקצועיים והמעשיים ביותר מטובי הרופאים והמומחים

דילוג לתוכן